מי אני ולמה אפשר לסמוך על השפה הזו?

שמי דנית לוי עמר.
אני מטפלת בדרמה־תרפיה לילדים ונוער (M.A), בובנאית (מפעילה ויוצרת)
מנחה סימולציות רגשיות באוניברסיטת חיפה, 

יוצרת ומפתחת "שפת השלופים" משנת 2016,

את השפה אני מעבירה באמצעות הצגות, סדנאות הורה- ילד,

תוכנית תהליכית בבתי ספר,

בקליניקה הפרטית שלי

ובהשתלמויות למטפלים ואנשי חינוך.

במהלך השנים פגשתי שוב ושוב את אותו קושי:
ילדים מרגישים המון
אבל אין להם מילים.

הרגש יוצא בהתנהגות,
והמבוגרים סביבם נשארים בלי דרך ברורה לעזור.

מתוך העבודה הזו,
ומתוך הסיפור האישי שלי,
נולדה "שפת השלופים".

למה פיתחתי שפה כזאת?

כי גם אני הייתי ילדה כזאת.

ילדה שהרגישה חזק.
ילדה שפגשה רגשות עוצמתיים
כמו פחד, עצב וכעס
בלי מילים שיחזיקו אותם.

בתור ילדה אני זוכרת עצבות גדולה

הדמויות המשמעותיות בחיי היו עצובות ללא מילים

היו גם רגשות נעימים

כמו שמחה, אהבה...
אבל את הרגשות המבהילים
לא ידעתי איך לומר או איך להסביר.

לא הייתה לי שפה.

"שפת השלופים" נולדה מתוך הרצון
לתת לילדים של היום
את מה שאני הייתי צריכה אז:
מילים, דימויים ושפה
שמאפשרים לרגש להיות
בלי לפחד ממנו.

למה זה עובד (גם בבית וגם בקליניקה)?

כי ילדים לא צריכים “לדבר על רגשות”.
הם צריכים שפה.

שפה שאפשר:

*לראות

*לשחק איתה

*לחזור אליה ביום- יום

זו שפה שעובדת:

*גם כשאין שיח רגשי בבית

*וגם ככלי תומך בעבודה טיפולית וחינוכית